אקולוגיה חברתית

בימים אלו מושקעים עשרות מיליוני שקלים לחינוך וטיפול באשפה וטיפוח נושא האקולוגיה והקימות .
תודעת החברה האנושית בצורך לשמר את כדור הארץ ומשאביו ההולכים ומדלדלים הולכת וגדלה.
לשמחתנו גם המדינות הגדלות כמו ארצות הברית ומדינות השוק המשותף קיבלו החלטה משותפת לעשות הכול בכדי לצמצם את הזיהום ולהציל את כדור הארץ מכליה.

התנועה הזו של קיימות ואקולוגיה היא תנועה הכרחית וחשובה.

ויחד איתה יש לעשות דבר נוסף שבלעדיו לא תהיה האקולוגיה שלמה.
אני מדבר על אקולוגיה חברתית.

מה המשמעות של אקולוגיה חברתית?

כמו שישנם יחסי גומלין בין המרכיבים השונים בטבע כך יש יחסי גומלין במערכות היחסים בין האדם לעצמו ובין האדם לחברו.

כל מבנה חברתי בנוי מפרטים והמשמעות של חברתי הוא בעצם לחבור לחבר בין הפרטים השונים וליצור מבנה של פרטים יציב ובר קימה.

אקולוגיה חברתית מציעה כלים מעשיים ופשוטים אשר מאפשרים לבנות בסיס חיובי בין פרטים הבאים מתרבות ומרקע שונה וצרכים שונים.

הדבר המפתיע הינו כי אחרי שמקלפים את התרבות והצרכים מגלים שבעצם יש לכולנו בלי יוצא מהכלל צורך אחד והצורך הקיומי הזה הינו צורך באהבה בלי אהבה לא יהיה לנו את המנוע שעוזר לנו להתקיים ולהתגבר על מכשולים יום יומיים.

המילה אהבה והמשמעות שלה יוצרת לא פעם בלבול ודעות קדומות

אינני מדבר על אהבה רומנטית.
אני מדבר על אהבה אנושית שהמרכיבים שלה הם : חמלה,אלטרואיזם,הכוח לחבר בין ניגודים מבלי לדכא או לחסל אחד מהם.והיכולת לראות את הטוב והמאחד אצל האחר בלי הבדל מעמד,מין, דת או גזע.

אקולוגיה חברתית מבינה שלכל אדם ולכל איכות באשר היא יש מקום. אולי הדוגמא הטובה ביותר זה הסיפור על האריה והעכבר. לכאורה אין לעכבר שום דבר לתת לאריה אך באופן מפתיע כמו כל מצב בחיים דווקא היצור הקטן הזה ולכאורה חסר המשמעות הוא זה שמציל את האריה.

אקולוגיה חברתית מזמינה את השותפים למבנה חברתי כל שהוא אם זה : צוות עובדים או כיתה או מפעל או מדינה לראות את הייחודיות של כל אחד ותפקידו בחברה תרתי משמע .לראות את הכוח של מציאת החיובי באחר…את בעוצמה של לחבר את הניגודים….

אפשר גם להחליף את המילה אהבה לרגע במילה אחווה – הבאה מהשורש אח. היכולת לראות כל אחד בתוך החברה, הקבוצה וכל מסגרת חברתית כאח שלי דמי ובשרי .

באחד הימים נפגשתי עם נזירה החברה באוניברסיטה רוחנית בשם :"ברמה קומריס" – האוניברסיטה הזו חרתה על דגלה את המשימה הזו שלהביא כמה שיותר בני אדם לחשיבות של אקולוגיה חברתית ואחווה…הם מקיימים תוכנית עולמית בחסות ובתקצוב של האו"ם בשם:"ערכי חיים" הם מזמינים את המשתתפים להעצים בחייהם את ההקשבה הראיה החיובית אחווה ופרגון…
שמה של הנזירה הוא סיסטר ג'יאנטי באחת ההרצאות שלה היא אמרה משפט שהולך איתי עד היום:"טעם הדמעות של כולנו אותו הטעם" כך שהכאב שלנו הוא דומה וכך גם השמחה שלנו.
בסדנאות בימי הגיבוש שאנו מקיימים אנו שמים דגש על מפגש שבמרכזו "אקולוגיה החברתית" אנו שמים דגש על העצמת החיובי בדרך חווייתית מרגשת ומרתקת אנו מזמינים את המשתתפים להניח לרגע את האגו שלהם בצד את התפקידים והמעמדות ולגלות את הפשטות והעוצמה במפגש אנושי בו הלב המאחד נמצא במרכז בו אנו מגלים את המלאות שאנו חשים בזמן שבו אנו מקשיבים הקשבה אמיתית ואמפאטית לחברנו את השלווה שאנו חווים בזמן שאנו מפרגנים ומקבלים פרגון מחברנו.

בסוף מפגש כזה יש תחושה עמוקה של קרבה. קרבה נעימה ובטוחה. קרבה אשר משרה אווירה חיובית לא רק באותו הרגע אלה גם ימים רבים אחרי.

אילו כל אחד מאיתנו היה מוכן לקחת אחריות על העצמת החיובי בחייב והיה עסוק בלתת לאחר ולא בלקחת ברגע חיי כולנו היו הופכים נעימים יותר.

זה יכול להישמע כאוטופיה כמשהו שאי אפשר להשיגו אך בעיניי זה פשוט ביותר מאחר וזה מאמץ של כל אחד מאיתנו אני מציע לכם לנסות ולהתחיל מלומר תודה על כל מה שיש לכם ולזכור להגיד תודה גם לסובבים אתכם ולראות את היופי באחר ואת איכותי החיובית זה מחולל שינוי מידי באקולוגיה החברתי כמו קסם.