פיתוח צוות בגישה הומנית – איך ערכים של: הקשבה, אמפטיה, תקשורת לבבית, פרגון יכולים לתרום לצוות לפועל בצורה הרמונית.
באחד מסדנאות הפרגון אותם קיימתי במסגרת פיתוח צוות לאחת מחברות היי טק נגשו אלי שתי נשים בסיום יום הפעילות וסיפרו לי בהתרגשות כי הם עובדות כבר כעשר שנים ביחד ובמהלך השנים האחרונות הם היו בסכסוך מתמשך על רקע אי הסכמות הם סיפרו לי כי יצא להם להיות באותו מעגל פרגון. האמת הא אמרו כי אילולי חייבתי אותם לשבת באותו מעגל הם לא היו נפגשות.
ואף חשבו לבקש ממני להחליף מעגל לפני תחילת הסדנא.
בעקבות מעגל הפרגון שעברו הם מרגישות שהצליחו לגעת בבסיס החיובי אחת אצל השנייה ובחיפוש אחר התכונות החיוביות אצל האחרת הם גילו להפתעתם א. כי יש להם המון דברים חיוביים להגיד אחת על השנייה. ב. הם גילו המון דמיון ביניהן. ג. הם ממש מרגישות שהן יכולות להיות חברות גם מעבר לעבודה.
מקרה זה הוא אחד מיני רבים. הכוח של העצמת החיובי כבסיס לתקשורת מקרבת לבבית בתוך עבודת צוות הינו לטעמי אחד הכלים הפשוטים והיעילים לשיפור הדינאמיקה והזרימה בצוות וכאמצעי להתמודדות עם מצבי לחץ ועומס בעבודה.
בעצם מה הסוד שמאחורי הגישה הזו ?
גילתי אותו בפעם הראשונה כאשר עבדתי עם ילדים בכיתה ג' בבית ספר בדרום ת"א.
היו בכיתה שני ילדים שכל הזמן התנצחו ורבו וקראו אחד לשני "שמן" יום אחד לקחתי את שניהם למראה גדולה שהייתה בשרותי הבנים ובקשתי מהם שיסתכלו אחד על השני הם הסתכלו רגע וצחקו
הם קלטו את הדמיון ביניהם שניהם היו שמנמנים. מאותו היום הם הפכו לחברים טובים.
אחד העקרונות המרכזיים בעבודתי משתמשים ברעיון של חוק המראות או במילים אחרות כדברי החכמים: "הפוסל במומו פוסל ". בעצם כאשר אני פוסל את האחר או את תכונותיו אינני רואה שאני בעצם פוסל את התכונות האלו או את היפוכם בתוכי.(זה לא אומר דווקא שאם אני רואה עצלנות אצל האחר גם אני עצלן אך סביר להניח שיש לי איזה עניין עם העצלנות כמו למשל שאני מאד חרוץ ופעלתן עד כדי כך שאינני מאפשר לעצמי לנוח או להנות וכאשר אני רואה מישהו שכן מאפשר לעצמו זה מקומם אותי).
מה "התרופה" כנגד תופעת הפוסל במומו פוסל שאלתי את עצמי לא פעם ומעבר לחשיבות של ההבנה מדוע אני עושה את זה או כפי שאני אומר למשתתפי הסדנאות שאלו את עצמכם איפה זה פוגש אותם כאשר מישהו מפעיל או מרגיז אתכם. בכל אופן מה הדרך הנכונה המאפשרת לבנות גשר של תקשורת לאחר ולא דרכים משובשות ותהומות המושתתים על ביקורת ושיפוט וחיפוש מה לא בסדר.
נראה לי לעיתים כי אנו הישראלים מומחים בחיפוש מה לא בסדר. הפכנו את זה לאומנות.
יותר מזה אני מאמין כי דומה מושך דומה כך שאם אני מחפש רק מה לא בסדר כל הזמן גם אם לכאורה זה מתוך כוונות טובות של רצון לשפר ולהשתכלל עדין איזה אוירה נוצרת כאשר אנו כל הזמן מחפשים מה לא בסדר ?
אולי ההבנה הכי עמוקה שבזכותה פתחתי את גישתי שעליה מושתת "גיבוש איכותי" התרחשה לפני שנים רבות כאשר בתהליך ארוך שקימתי במסגרת פיתוח צוות היו חילוקי דעות קשים ביותר, כעסים רבים ואוירה שלילית אשר הורגשה בעוצמה בכל מפגש. ניסיתי להציף את הקשים והסכסוכים בצוות מתוך רצון לפתור אותם….אך כל שהוצפו דברים המצב הלך והדרדר עד לרמה שחלק ניכר מהמשתתפים לא רצה להיפגש יותר.
בעקבות המצב הזה שאלתי את עצמי מה לא עבד בתהליך והבנתי שלמרות הרצון להציף ולפתור, עוצמת הסכסוך והקושי היו גדולים כל כך שבעצם ההתעסקות עם הקושי רק הגבירה אותו.
זה נכון שלפי טעמי לעיתים בכדי שיתחיל תהליך של ריפוי המחלה מתעצמת.
אך מה יכול לעזור להתמודד עם הקושי ? או האם יש דרך אחרת ?
כן היום אני יודע בוודאות שיש דרך אחרת.
והרבה בזכות התהליך האישי שאני עברתי שבו שוב ושוב אני מניח את האגו שלי גם שהוא פגוע
ומסכים לסלוח עוד פעם ועוד פעם לרואת את החיובי אצל האחר ולעיתים וזה לא קל לראות גם את המצוקה ועוד יותר קשה לחמול עליו.
חשוב לציין שלא תמיד הדרך האחרת היא אפשרית או יותר נכון היא אפשרית בתנאי שכל השותפים מוכנים למרות הקושי לעשות דבר מה בכדי שיהיה אחרת.
הדרך היא לתרגל ולפתח גישה חיובית הומאנית אשר רואה את האחר עם הקושי שלו ומבינה שהקושי שלי ושלו דומים. להסכים להיכנס אפילו לרגע לנעליים של האחר. גם אם זה לא תמיד קל לביצוע.
ואולי בתור שלב ראשון עוד לפני שאני יכול לראות את הקושי או המצוקה של האחר אם אוכל לראות את החיובי אצלו והוא אצלי נבנה בסיס חיובי מוצק וכך נוכל בשלב הבא לראות גם את המצוקה.
ובשלב הכי מתקדם אם אצליח גם לחמול עליו ולרצות שיהיה לו טוב והוא יהיה מאושר הגעתי למקום נפלא.
זה המקום שאותו חכמים מכנים "אהבת חינם"
וכך הגעתי למקום שבו הבנתי שאם אמצא דרך להעצים את החיובי בין כל השותפים בצוות ולבנות בסיס עם חוויות חיוביות ומעצימות אוכל להתמודד גם אם הקושי הגדול ביותר. אני אוהב לקרוא לזה בסיס מוצק לאהבה(במובן של אחווה – קשר של רעות בין אנשים)
מה הכלים שיכולים לעזור לנו לפתח את הגישה הזו ?
וחשוב לציין שבעיניי דבר ראשון עלי לפתח אותה כלפי עצמי.
ז"א כל אותם כלים שאני מציע עלי דבר ראשון להפנות אותם כלפי העצמי שלי.
הקשבה – היכולת להקשיב בשקט בלי להגיב או להתנצח.
להתבונן – היכולת לראות את התמונה הגדולה ולא רק את המקום שלי.
לחפש את החיובי – לראות את נקודות האור ולא את החושך.
לראות את העוצמה – לראות את האיכויות של האחר.
לפתח גישה הוליסטית – כולנו חלק משלם.
לתת – כאשר אני נותן אני מקבל.
התקשרו 077-2170717 כבר עכשיו ויחד נבחר פעילויות גיבוש
או משחקי גיבוש המחזקים עבודת צוות ומותאמים במיוחד
ל יום כיף או ערב גיבוש שבאמת מגבש.
מחכה לשמוע מכם, אלון.
