טלפון
אימייל
פייסבוק
ווטסאפ
אושר בעבודה - המאמר - פעילות גיבוש איכותי עם אלון שפריר - פעילויות גיבוש לעובדים

אושר בעבודה – המאמר

אושר בעבודה – המאמר

כולנו מחפשים אושר.
איפה הוא נמצא ובמה הוא תלוי ?
האם אושר אפשרי ?
ועל אחת כמה וכמה אם מדברים על אושר בעבודה.כאשר לא מעט מאתנו מרגישים שעבודה זה כורח אפילו עבדות
אז איך ניתן בכלל לחבר את המילים :אושר ועבודה ?

ברוב המקרים איננו יודעים מה הוא אושר ואיננו מאמינם שניתן להשיגו.
כמו איזה אידיאל שאינו בר השגה.

הוא תמיד רחוק מאיתנו וברוב המקרים אנו מיחסים את השגת האושר ע"י דבר מה שהוא מחוצה לנו ולא באחריותנו ומבלי משים אנו מרבים לחשוב או להשתמש בביטויים כגון:
"אהיה מאושר רק אם יהיה לי מיליון דולר….." "אני מאושר רק שאשתי מחייכת אלי".."אהיה מאושר רק אחרי שאצא לפנסיה"…."אהיה מאושרת רק אם הילדים שלי יצליחו …יהיו בריאים…" וכדומה.
כל המשפטים מלווים בהתניה ומתוך כך אין זה באמת אושר.

אושר אמיתי בר קיימא בהגדרתו הינו דבר שאינו תלוי בדבר ונמצא בתוכנו….

אם כך איך מגיעים אליו ? או אולי יותר נכון איך מכירים בכך שהיננו אושר 
שטבענו האמיתי הינו אושר.

אם כך דרישה לתוספות שכר או להטבות כאלו ואחרות לא מעצימות את חווית האושר והם רגעיות ובאות לכפר על חוסר פנימי וחסך המבקש להתמלא.אך אינו מתמלא באמת…..ורק יוצר חוסר סיפוק ותשוקה לדבר הבא עד אין סוף.

בדרך כלל מדובר על סוגים שונים של התמכרויות שמקור כולם בא מתחושת התסכול העמוקה בהעדר אושר ובניסיון אין סופי למלא את הבור חסר התחתית של תחושת התסכול.
מחקרים קובעים כי כסף אינו מביא לתחושה של אושר אלא להפך.

גורמים לאושר מתוך ויקיפדיה
: מחקרים רבים נערכו למצוא את הדברים שגורמים לאושר. בין הממצאים הבולטים: כסף מביא פחות אושר ממה שאנו חושבים. מעבר לרמת הכנסה מינימאלית, עלייה בהכנסה הממוצעת כמעט אינה מעלה את רמת האושר. ההבדל בין רמות ההכנסה השונות הוא מזערי. הסיבה המרכזית היא שאנו מתרגלים במהירות לרמת ההכנסות החדשה, ואחר כך שואפים ליותר, במרוץ שאינו נפסק. מה שמשפיע על רמת האושר במידה מסוימת היא רמת ההכנסה היחסית ביחס לאחרים בסביבתו של האדם. אך מעבר לגורמים חיצוניים, הדברים שחשובים הרבה יותר להשגת אושר קשורים לעולמו הפנימי של האדם וליכולתו להשיג שלווה פנימית ולהיות מרוצה מחייו.

אנסה לפי דרכי ואמונתי להסביר מה המשמעות של אושר בעיניי ואיך אפשר להיות אושר בעשייה שלנו.

אני שם לב שבכל דבר שאני עושה אם נכנסת ציפייה מיד מצטרפת אליה בת הדודה שלה : אכזבה.
רציתי להרוויח עד סוף החודש X כסף ובפועל הרווחתי רק ככה וככה הרי שמיד צצה אכזבה ותחושה לא נעימה של תסכול .
אם היו לי X משימות והספקתי עד סוף היום רק ….מיד עולה אכזבה ובעקבותיה תחושה של תסכול.
אם ציפיתי לקבל מהמעביד או המנהל שלי איזו הטבה או מחמאה והיא לא הגיעה או לא מה שציפיתי מייד עולה אותה תחושה.
גם בחיי הפרטיים:
אם רציתי שהמפגש עם אהובתי יהיה נפלא כמו המפגש הקודם הרי שמיד נוצרת ציפייה שסופה אכזבה ותחושה של סבל.

אם ציפיתי שאשתי תהיה שם לתמיד….כאשר היא אמרה לי שאינה אוהבת אותי ורוצה להתגרש חשתי שעולמי מתמוטט.
וכן הלאה.

הפער הזה שבין מה שהייתי רוצה שיהיה לבין מה שקורה יוצר סבל שאפשר להגדירו ההפך מאושר.
כאשר אני בונה אמונה המבוססת על דבר מה חיצוני שיביא לי את האושר הרי אני מראש מרחיק את האפשרות שאהיה מאושר.

האם אנו יכולים לבסס את אושרנו על דבר מה כזה שהינו בטוח שיבטיח לנו שכל מה שאנו מצפים ורוצים יישאר כמו שהוא או יתגשם ?
יש לנו ציפייה שמה שהשגנו יישאר לעד יש לנו צפייה שהדברים יהיו קבועים ולא ישתנו לעולם.
אני מניח שזו רק פנטזיה שנמצאת בסרטים וסיפורי אגדות.

אך מניסיוני למדתי שהדבר הקבוע ביותר הינו השינוי.

הצמיחה הגדולה שלי התחילה בנקודות שבר כגון כאשר דודי האהוב נפטר בגיל צעיר ככה לפתע פתאום ..המוות שלו הפגיש אותי עם הפנטזיה שלי…ושברה ומתוך הכאב והקושי צמחה עוצמה. העוצמה הגיעה רק ברגע של ההשלמה שאישרתי את עובדת המוות שלו ונתתי אישור לכאב שלי לקושי לכעס דווקא משם צמח אושר.

השינוי המשמעותי בחיי קרה כאשר הפסיקו להעסיק אותי אחרי שנים שעבדתי עם ה"טלוויזיה הישראלית" ההשלמה עם אובדן הפרנסה וקבלת הקושי ואישור כל הרגשות שצמחו מתוך המקום הזה בלי לשפוט ולבקר אותם ומשם הכרה בהזדמנות החדשה שנפתחה וברגע שראיתי את המצב כהזדמנות צמחה עוצמה והרגשתי מאושר.

לפני כמה שנים כאשר השתתפתי בצילומי סרט על חייל שחטף פגיעה בעמוד השדרה ונשאר משותק. הוא סיפר שנקודת המפנה התרחשה כאשר השלים עם היותו נכה וקיבל את זה שלא ילך לעולם מרגע זה חייו הפכו מלאי שמחה וסיפוק ממה שיש לו הוא סיפר שחווה חוויה של אושר שלא הכיר כדוגמתה בכל חייו ה"בריאים" כלשונו.

האושר בא לא ממצב חיצוני אלה מיכולתי לאשר את עצמי על כל מכלול הרגשות התחושות שלי וקבלתם ולא ממקום של שיפוט ביקרות ואשמה כלפי העולם או כלפי עצמי.
כל עוד הייתי במקום של האשמה והביקורת הייתי מתוסכל והרגשתי קורבן.
מאושר זה להיות שבע רצון ממי שאני ברגע זה בכאן ועכשיו בכל רגע נתון.

יש דבר אחד ודאי והוא המוות ויש עוד דבר אחד ברור , קבוע ומוחלט והינו השינוי.
ואם כך האם ניתן למצוא דבר מה שאינו תלוי בדבר ? איפה הוא נמצא ?
ומה הוא ?

אימא שלי איבדה את בעלה אשר ניפטר מסרטן….בתחילה היא סירבה לקבל את מותו וסבלה סבל גדול שנמשך למעלה משנה….ביום אחד אחרי ששוחחנו היא הבינה באיזה צורה עמוקה את העובדה שהיא כאן חיה והוא הלך לעולמו ומאותו הרגע חייה הפכו זורמים ומלאים בלי לאבד את תחושת העצב והכאב על אובדנו.

בתהליכי ההתפתחות שלי למדתי משפט שעוזר לי להתמודד :
למד לאהוב את הבלתי ידוע את אי הודאות.

אם כך האם אושר אפשרי ועוד בעבודה ?

אילו הינו יכולים בכל רגע נתון לקבל את המצב כמו שהוא באותו רגע ומשם לפעול הרי שהינו יכולים להיות מאושרים.

התחושה הזו קשורה בדרך כלל  גם בציפיות שלנו מעצמנו וחוסר הסיפוק ממי וממה שאנחנו.
הינו רוצים להיות חכמים יותר,מדויקים יותר,יעילים יותר זריזים יותר וכדומה.

אין רע ברצונות האלו אך האם אנו יכולים לאשר את עצמנו באשר הננו בכל רגע נתון ?
כאשר אנו שופטים ומבקרים את עצמנו מאשימים ויורדים על עצמנו אין הדבר יוצר תחושה של שביעות רצון ושמחה אלא ההפך.

מכך אילו יכולנו לקבל את עצמנו על כל מכלול תחושותינו רגשותינו ומחשבותינו באשר הם בכל רגע נתון הינו מאושרים.

בעיניי המשמעות של אושר פרושה לאשר – לסמן V אך ורק על עצמנו בכל רגע נתון באשר הננו.
על מכלול תחושותינו ומחשבותינו ורגשותינו ומצבנו ביחס לרגע לאחרים לעולם.

כאשר היננו מאשרים את עצמנו באשר היננו הרי שאז אנו מאושרים.
אם אנו מצפים שאושר יבוא כתוצאה ממשהו מחוץ לנו אנו מבטיחים לעצמנו חיים של סבל ותסכול…..

אם כך איך אפשר להפוך את העיקרון הזה שהדבר הקבוע ביותר הוא השינוי?
ואושרנו בא מיכולתנו לאשר את עצמנו באשר היננו.
בעבודתנו בעשייה שלנו באשר היא.
ולא חשוב במה אנחנו עוסקים.
האם אנחנו יכולים להפוך את העשייה שלנו למסע לגילוי האושר ? לגילוי מקורו ומהותו.
לא רק שנצא לפנסיה נהיה מאושרים אלא כאן ועכשיו ביכולתנו לאשר את כל מה שעולה בנו.
ולקבל את הדברים כמו שהם מבלי לרצות לדחות אותם או לאמץ אותם.
פשוט לקבל את "העיפות,וההתלהבות והתסכול והשעמום ולראות אותם כתופעות חולפות…. ולהתבונן על מכלול המחשבות שלנו והאמונות המעכבות מבלי להזדהות איתם פשוט לתת להם לחלוף כמו גלים בים כמו עונות השנה.

רבים יאמרו שזה קשה מידי….שזה לא בר השגה….שהרי אנו ככה בנויים וכאלו אנחנו וזה הטבע של המחשבה שלנו וכדומה.

יהיו כאלה שיגידו תוכיח שזה עובד. או ישאלו יש לך הוכחות ?

לשמחתי נוצרה הזדמנות באופן מיקרי לקבל גם אישור של האקדמיה שאכן התרגול ניתן למדידה כמותית והוא אפקטיבי ומחולל שינוי ומעצים את תחושת האושר אצל המשתתפים ומוריד וממתן תחושות של תסכול ועוד.

במהלך פעילות שנתית שהייתה מורכבת מסדנאות שבצעתי לצוות ,הורים ותלמידים בית ספר מכבים רעות נעשה מעקב רב שנתי ע"י המחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת בר אילן על מדדי האושר והפחתת אלימות וכדומה נמצא שמדדי האלימות וחוסר שביעות הרצון ירדו ומדד האושר עלה באופן מובהק בעקבות הסדנאות שעברו המשתתפים.

אינני מתכוון לשכנע אף אחד אך אומר רק שמניסיוני תרגול יום יומי של התבוננות תשומת לב ונוכחות ומציאת הדברים הקטנים שמשמחים אותנו ונתינת מקום להם מאפשר לי להיות יותר ויותר מודע לטבעי האמיתי….מאושר…..והרי אנו יודעים שכל מה שחשוב לנו חשוב לפנות לו זמן ומחשבה אז אני מזמין אתכם לפנות קצת זמן ומחשבה התבוננות והקשבה ולאפשר לעצמכם לחשוף ולגלות את טבע אושרכם.

No Comments

Sorry, the comment form is closed at this time.